עקיבא פרדקין על השימוש ב-ChatGPT בכתיבת עבודות דוקטורט

נימוקים נגד שימוש ב-ChatGPT לכתיבת עבודת דוקטורט

פגיעה באותנטיות ובעצמאות מחקרית

• • ערעור על מקוריות העבודה – אם חלקים נרחבים מהעבודה נוצרים או מנוסחים על ידי ChatGPT, עולה שאלה עד כמה מדובר בתרומה אישית של החוקר.
  • פגיעה בעצמאות הדוקטורנט – אחד מעמודי התווך של הדוקטורט הוא היכולת לנהל מחקר עצמאי, מהתחלה ועד הסוף. הסתמכות יתר על בינה מלאכותית עלולה לרוקן את התהליך מעומקו הלימודי.
  • דלגיטימציה של התואר – שימוש נרחב ב-AI עלול לעורר חשד באמינות ובערך התעודה, במיוחד בקרב מוסדות אקדמיים מסורתיים.

מגבלות טכנולוגיות ותוכניות של ChatGPT

• חוסר גישה למקורות עדכניים – ChatGPT לא מחובר בזמן אמת למאגרי מידע אקדמיים או לעדכונים שוטפים (אלא אם כן מוזן במפורש), ולכן עשוי להציע מידע לא מעודכן או חלקי.
• המצאת מקורות ("hallucinations") – המערכת לעיתים ממציאה הפניות ביבליוגרפיות שנשמעות אמינות אך אינן קיימות בפועל.
• פירושים שגויים או שטחיים – המידע שמתקבל מ-ChatGPT אינו תמיד מדויק, ולעיתים חסר הבנה של ניואנסים תיאורטיים או מתודולוגיים עדינים.
• חוסר הבחנה בין טיעונים מנוגדים – המערכת עשויה להציג ניתוחים שטחיים או לא להבחין בין תיאוריה א' לביקורת עליה מצד תיאוריה ב'.

פגיעה ביכולת הלמידה והעמקה האישית

• דלדול תהליך החשיבה העצמית – הדוקטורט אמור לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית, ניתוח ויצירת ידע. שימוש מוגזם ב-AI מחליף תהליך חשוב זה.
• פיתוח תלות בכלים חיצוניים – במקום לפתח ביטחון עצמי מחקרי, הדוקטורנט עלול להפוך תלוי בתשובות שמספקת המכונה.
• דילוג על שלבי עיבוד הכרחיים – כתיבה וקריאה איטית הן חלק מהתהליך הפנימי שבו נבנית הבנה עמוקה. ChatGPT "מקצר תהליכים", אך לא תמיד במובן החיובי.

שאלות אתיות וחינוכיות

• טשטוש הגבול בין עזר להונאה אקדמית – מה נחשב סיוע לגיטימי (כמו עריכה לשונית), ומה כבר חוצה את הקו להפקה של תוכן שאינו פרי עטו של הכותב?
• אי-שקיפות כלפי המנחים והקוראים – רוב הדוקטורנטים אינם מציינים שהשתמשו ב-AI, מה שיוצר בעיה של שקיפות ומאמנות.
• פערים באכיפה בין מוסדות – חלק מהאוניברסיטאות אוסרות שימוש ב-AI, בעוד אחרות לא מתייחסות כלל – מה שמוביל לאי-שוויון בין סטודנטים.

מגבלות פילוסופיות ומושגיות

• העדר "כוונה" או הבנה מצד המערכת – ChatGPT מבוסס על חיזוי מילים, לא על חשיבה תבונית. לכן, גם אם הטקסט "נראה" מדעי, הוא נטול כוונה אמיתית, הקשר או ההבנה.
• הסכנה בהשטחת השיח האקדמי – שימוש בטכנולוגיה שמייצרת תשובות "כלליות" עלול להביא לאחידות רעיונית ולעבודה שטוחה ולא ביקורתית.
• היעדר הקשר תרבותי ומקומי – המערכת לרוב לא מביאה בחשבון את ההקשרים התרבותיים, הפוליטיים או האתיים של תחום המחקר (למשל בהקשרים ישראליים או מזרח-תיכוניים).

שיקולים מוסדיים ומשפטיים

• פגיעה באמון המוסדות האקדמיים – שימוש ב-AI מעלה שאלות לגבי תוקף תהליכי בחינה והערכה באקדמיה.
• קושי בבקרה מצד המנחים – מנחים אינם בהכרח מודעים למידת המעורבות של AI בכתיבה, ולכן אינם יכולים להעריך את תרומת הסטודנט בצורה מדויקת.
• השלכות משפטיות עתידיות – ייתכן שבעתיד תוגדר רגולציה בנושא, מה שעלול לחשוף את הכותב לבעיות רטרואקטיביות.
• פגיעה בלמידה – דילוג על שלבים חיוניים לפיתוח חשיבה עצמאית.
• אתיקה ואמון – טשטוש גבולות בין סיוע לבין רמאות, ופגיעה באמון במערכת.
• פגיעה בעתיד המקצועי – תואר שמושג בעזרת AI עלול לעורר ספקות בשוק העבודה או באקדמיה עצמה.