דוקטורט ובינה מלאכותית הם נושא שמעסיק היום כמעט כל דוקטורנט. בכתבה חדשה שפורסמה באתר ynet, "צ'אט יקר, תכתוב לי דוקטורט": מה באמת מותר לדוקטורנטים לעשות עם AI, מסביר פרופ' עקיבא פרדקין, מייסד PHD INSTITUTE, איפה עובר הקו בין כלי עזר לבין החלפה של העבודה.
לפי הכתבה, אפשר להשתמש ב-AI לסיעור מוחות, לשיפור ניסוח, לתרגום מדויק ולסיכום חומר שהחוקר עצמו סיפק. לעומת זאת, כתיבה של פרקים מרכזיים בלי תרומה עצמאית ברורה, הסתמכות על AI כמקור סמכותי וציטוטים לא מאומתים נחשבים לבעייתיים. הדוקטורט הוא קודם כול תהליך למידה, ולכן קיצורי דרך עלולים לפגוע בהתפתחות של החוקר. חשוב לשמור על עצמאות אינטלקטואלית ולהיות מסוגלים להגן על כל החלטה במחקר גם בעל פה.
פרדקין ממליץ גם לדווח בשקיפות על השימוש בכלי, ולא להכניס נתונים רגישים או טיוטות שלא פורסמו למערכות חיצוניות. כדאי גם לתאם ציפיות עם המנחה כבר בתחילת הדרך. מי שחושב על דוקטורט, או כבר באמצע הדרך, מוזמן לקרוא את הכתבה.






